החלטה בתיק ס"ע 36518-01-11

1.         בפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה ("הבקשה"). בבקשתו פירט התובע את נוסח התיקונים שהוא מבקש לכלול בכתב התביעה המתוקן.

2.         התובע הגיש, ביום 19/1/11, תביעתו כנגד הנתבעות. בכתב התביעה עתר התובע לסעד הצהרתי, וביקש לפסוק לו סעד כספי של פנסיה תקציבית החל ממועד פיטוריו וכן שישה חודשי הסתגלות. ביום 11/12/11 התקיים בפני דיון מוקדם, ובתום הדיון ניתנה החלטה לפיה על התובע לכמת את תביעתו, לפרט את סכום התביעה ולשלם בעדה את סכום האגרה. בפרק הזמן שחלף, הגיש התובע מספר ארכות להגשת הודעה, הודיע על החלפת ייצוג ועתר בבקשה זו.

3.         ביסוד הבקשה הטענה שכתב התביעה המתוקן המבוקש מתייחס לסעיפים 12 ג' ו- ד' לכתב התביעה המקורי, כך שהתיקון כולל את הסעדים הכספיים ותחשיב מדויק לסעדים הכספיים. נטען עוד כי אין בכתב התביעה המתוקן עובדות חדשות, וכי השכר הקובע לחישוב הזכויות הנתבעות זהה לשכר הקובע שחישבה הנתבעת 1.

4.         הנתבעת 1 התנגדה לבקשה וטענה בתגובתה כי על הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן חלה התיישנות והבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

5.         הנתבעת 2 טענה בתגובתה כי היא עומדת על כל הטענות בכתב ההגנה, ובכלל זה טענת השיהוי, ואף ביתר שאת משחלפה כשנה וחצי מהמועד בו נדרש התובע לתקן את כתב תביעתו ועד היום. הנתבעת 2 השאירה לשיקול דעתו של בית הדין את ההחלטה בבקשה לגופה.

6.         דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת כיוון שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי. לכן, ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר עוול מהותי שאינו בר פיצוי.

על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך השיפוטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בכתב התביעה עתר התובע למתן סעד הצהרתי, כאשר למקרא סעיף 12 לכתב התביעה ברור שלתובע קיים סעד כספי ממשי אותו הוא יכול לתבוע. לטענת התובע, נגרעו זכויותיו הכספיות, למענק פרישה ופנסיה חודשית, בהתאם להסכמות ולהסכמים החלים על הצדדים. ענייננו, אפוא, בתביעה לקבלת סעדים ממוניים. מכאן שהמחלוקת האמיתית היא בשאלת זכות כספית ברורה. לאור הכלל לפיו בית הדין לא יידרש לתביעה למתן סעד הצהרתי מקום בו התובע יכול לכמת את תביעתו ולתבוע סעד כספי, לא היה מקום להתיר את התובענה במתכונת שבה הוגשה, ויש לאפשר את התיקון המבוקש בו פירט התובע את סעדיו הכספיים וכימתם כנדרש, וזאת על מנת שניתן יהיה לדון במחלוקת האמיתית.

אכן, הלכה היא, כנטען על ידי הנתבעת 1, שמקום בו יש בתיקון כתב התביעה כדי לקפח את הנתבע, במובן זה שהתיקון ישלול זכות שכבר הוקנתה לו (כמו הזכות לטעון התיישנות), אין להתיר את התיקון. אלא במה הדברים אמורים? כאשר יש בתיקון משום הוספת עילת תביעה חדשה. כאשר מדובר בתיקון העילה המקורית, הרי שלא תיכשל בקשת התיקון גם אם בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות. לא יכולה להיות מחלוקת כי במקרה דנן התיקון המבוקש מהווה פירוט והרחבה של עילת התביעה המקורית ואין בו משום העלאת תביעה בעילה אחרת. לאמור יש להוסיף, כי אכן חלף פרק זמן ארוך למדי ממתן החלטת בית הדין המורה על כימות התביעה ועד למועד הגשת הבקשה, אולם במקרה דנן הנתבעת 1 ידעה היטב מהי עילת התביעה נגדה.

סוף דבר :

8.         לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

(א)       כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מתקבל לתיק.

(ב)       מאחר שהתובע מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, הוא פטור מתשלום השלמת האגרה בגין כתב התביעה המתוקן.

(ג)        לאור סכום התביעה, מזכירות בית הדין תסווג את התיק כתביעה בסמכות שופט בית הדין לעבודה.

9.         הנתבעת 1 רשאית, ככל שתימצא לנכון, להגיש כתב הגנה מתוקן, וזאת בתוך 30 ימים מהיום. העתק יומצא במישרין ליתר בעלי הדין.

לבקשת הנתבעת 2, יראו את כתב ההגנה שהוגש מטעמה ביום 25/5/11 ככתב ההגנה המתוקן, תוך הכחשת דרך ואופן כימות התביעה בכתב התביעה המתוקן.

10.       בשים לב למוסכמות שנוסחו בדיון המוקדם מיום 11/12/11, ולאור העובדה שהתיקון מתייחס לכימות הסעדים הכספיים - אין צורך בקיום דיון מוקדם נוסף.

11.       בנסיבות העניין, הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההתדיינות בין הצדדים בהליך זה.